השלמה

אחד המאפיינים של התפתחות אישית הוא שאנו משלימים עם תהליך ההתפתחות ומפסיקים להתווכח עם הקשיים הבם אנו נתקלים.

שוב פעם אני נדרש להשתנות, לקחת אחריות על חיי ולשנות את דפוסי התנהגותי במקום להאשים את העולם, אחרים, אלוהים, או כל מישהו אחר.

ההתגייסות הזאת נעשית מובנת ומקובלת. שוב המורה שלקחתי חשף את מגבלותי ואני איני מכלה או מבזבז את כוחותי בויכוח עימו. בדיוק זה חסר בפוסט הקודם המאפיין רגשי יאוש – השלכה, התוכחות, השקעת אנרגיה במה שאינו יכול להשתנות, ברחמים עצמיים (אם להיות חסר רחמים עם עצמי).

השלמה זו אין פרושה ביטול הביקורת על דברים חיצוניים – אלא במקום מלחמה פרושה ניסיון להבין: להבין למה הזולת התכוון ולא להתווכח עימו. הבנה אין פרושה שאנו מקבלים כל פרוש המוצע לנו, אלא שאנו מוותרים על האנרגיה הלוחמנית ההישרדותית ויכולים לקבל את הביקורת כאפשרות להבנה לעזרה ולהבנה עצמית.